17 בפברואר 2019

ייחודיות ואחדות

המחצית הראשונה של שנה"ל תשע"ט הסתיימה ואיתה פרוייקט החקר (P.B.L) שערכנו במסגרת כיתות 2021 בנושא ייחודיות ואחדות. המהלך הפרוייקט התלמידים שאלו שאלות מעניינות וחקרו על ייחודיות ואחדות בתחומי תוכן שונים (תנ"ך, שפה, היסטוריה, אקטואליה ועוד). 

התלמידים חקרו על ייחודיות של עמים בעולם, על אחדות בני ישראל בתקופת המקרא (ספר יהושע), על ערי מדינה ביוון (המשותף והשונה ביניהם), ערכו השוואות בין קבוצות באוכלוסייה, דנו בנושאים אקטואליים הקשורים לנושא, כתבו טקסט טיעוני סביב השאלה "האם קיימת אחדות בעם ישראל?" ועוד ועוד.

התוצר הסופי של חקר זה היה עיתון "אחדותון" אשר הודפס וחולק להורים במפגש יום המשפחה שנערך בכיתות. העיתון הוא תוצר של התלמידים, בו פורסמו כתבות פרי עטם וציורים, הכל בנושא ייחודיות ואחדות.





כמובן שהתלמידים התלהבו לראות את כתבותיהם וציוריהם מודפסים על גבי נייר והיו גאים מאוד בתוצר שלהם. 😊


מה אתם יודעים על...?

ביום שישי 15/2/19 שודרה כתבה מרתקת בחדשות בערוץ 12, בעקבותיה הכנתי שיעור לתלמידים שלי. הכתבה מספרת על צבועה שחיה בעיר מודיעין ועל המאמצים של חלק מתושבי העיר לסלקה מהמקום תוך מעורבות של רשות הטבע והגנים. בעבר שוחחנו בכיתה בהזדמנויות רבות על בע"ח בסכנת הכחדה ועל הסיבות לכך. התלמידים בכיתתי מגלים עניין רב בכל הקשור לבע"ח ובמיוחד לנושאים כגון שמירה על הסביבה, קיימות ועוד, ולכן מייד לאחר שצפיתי בכתבה ידעתי שזוהי כתבה שאביא לכיתה ואציג בפניהם.

תחילה הצגתי את תמונת הצבוע בפני התלמידים באמצעות המקרן בכיתה. התלמידים היו צריכים לתאר את הצבוע מבחינה חיצונית. זוהי הזדמנות נפלאה להבחין בין משפט שהוא עובדה למשפט המביע דיעה. לאחר ששוחחנו על הצבוע (מבנה גוף, מראה, צבעים ועוד), חלקתי לתלמידים דף ובו משימה בה עליהם לחקור על הצבוע (באמצעות טאבלטים) ולכתוב לפחות חמש עובדות על הצבוע (אזור מחיה, מזון, התנהגות, משפחה, ועוד). התלמידים ביצעו את המשימה בזוגות ולאחר מכן כל זוג הקריא עובדה אחת שמצא על הצבוע.


כמובן שצפינו יחד בכתבה. ניתן לצפות בה כאן.
משימת הצפייה היתה לכתוב מהן הסיבות לכך שהצבועה חזרה שוב ושוב לעיר. לאחר הצפייה בכתבה שוחחנו על סיבות אלו ועל הנסיונות הרבים שנעשו על מנת לסלקה מהעיר.
תושבי מודיעין נחלקים למתנגדים לכך שהצבועה תסתובב באין מפריע בעיר (הם אף פנו לבית המשפט) לתומכים בכך שהצבועה תישאר (הם אף פתחו דף פייסבוק עבורה). זוהי הזדמנות לשוחח בכיתה על הדיעות השונות של התושבים, להביע דיעה אישית ולנצל זאת לכתיבת טיעון בעד/ נגד. 

בהצלחה! 😊



29 בדצמבר 2018

לומדים קצת אחרת... #3

שיעור נוסף שהכנתי לתלמידי השילוב שלי מכיתה ו', במטרה לגרום לעניין בשיעור, לשיתוף פעולה וכמובן גם לתרגול החומר הנלמד. הפעם התמקדנו בשיעור הסטוריה בנושא יוון בעת העתיקה. חזרנו על המאפיינים של אתונה וספרטה כערי מדינה וערכנו השוואה ביניהן תוך כדי משחק. זוהי דרך נוספת לתרגול, חזרה ושינון החומר הנלמד בכיתה.

ההכנה לשיעור היתה פשוטה ביותר וכללה הכנת כרטיסיות עליהן כתבתי את המאפיינים השונים והמשותפים של אתונה וספרטה. בשיעור השתמשנו בלוח משחק מסלול עם קוביית משחק וחיילים. כל תלמיד בתורו זרק את קוביית המשחק, התקדם על גבי לוח המשחק והרים כרטיסייה בתורו. על כל תלמיד היה לקרוא בקול את הכתוב בכרטיסייה ולהניח אותה במקום המתאים: האם המאפיין הכתוב שייך לספרטה? האם שייך לאתונה? או אולי זהו מאפיין המשותף לשתיהן?




התלמידים בקבוצת השילוב שלי מאוד אוהבים תחרותיות, כך שהם שיתפו פעולה בשיעור, גילו עניין וכמובן חזרו על החומר הנלמד בכיתה תוך כדי משחק, הנעה והנאה 😊

ממליצה על טקסט בנושא אתונה וספרטה מאתר "עוגן" בשם "השוואה בין אתונה לספרטה". ניתן להוריד אותו כאן.
ניתן כמובן להמשיך ולחקור על יוון בעת העתיקה. ליצור מצגות בנושא, להכין משחק חידון Kahoot כיתתי ולשתף מידע בלוח השיתופי Padlet.



19 בדצמבר 2018

לומדים קצת אחרת... #2

כמו שכתבתי כבר כאן, השנה אני מלמדת קבוצה של תלמידי שילוב מכיתות ו' ואני מחפשת דרכים יצירתיות ללמידה קצת שונה, במטרה לגרום להם לשתף פעולה ולגלות עניין בשיעור.

נושא נוסף שבחרתי הוא מתוך עולמם של התלמידים והוא כמובן כדורגל. בחרתי להתמקד בשחקן האגדי פלה. הכנתי טקסט עבור התלמידים, הלקוח ממקורות שונים ברשת. הקפדתי ששמו של השחקן לא יופיע בטקסט, זאת על מנת שהתלמידים יצטרכו לזהות בעצמם את נושא הטקסט. את המשפטים בטקסט על פלה גזרתי לרצועות. בנוסף, הכנתי כרטיסיות של מילות שאלה. השיעור עצמו התקיים סביב לוח משחק מסלול פשוט, עם חיילים וקובייה, כאשר כרטיסיות מילות השאלה מפוזרות על השולחן. ניתן להשתמש בלוח מסלול זה לתרגול כל נושא הנלמד בכיתה.


מהלך המשחק:
כל תלמיד בתורו זורק את הקובייה, מתקדם עם החייל על גבי הלוח וכאשר עוצר בסימן שאלה עליו להרים מה"קופה" רצועה ובה משפט מהטקסט. עליו לקרוא בקול את המשפט ולחבר לו משפט שאלה (ניתן להיעזר בכרטיסיות של מילות השאלה). בנוסף, עליו לנסות ולנחש על מי מדובר בטקסט. כך מתקדמים התלמידים על גבי לוח המשחק, תוך כדי קריאת המשפטים, חיבור משפטי שאלה ונסיונות ניחוש לגבי שחקן הכדורגל עליו מדובר בטקסט. 

חשוב לציין שהתלמידים בקבוצה מאוד תחרותיים ושילוב משחק המסלול גרם למוטיבציה גדולה אצלם להתקדם ולקרוא כמה שיותר משפטים. כך "הרווחנו" תרגול קריאה, מיומנויות שפה שונות והנאה גדולה.




ואכן.. בסופו של דבר הצליח אחד התלמידים לנחש שמדובר בשחקן המופלא פלה. והתלמידים גם נהנו לצפות בסרטון המציג את 20 מרגעיו הגדולים של פלה:

 
 Pele- Top 20 Goals
https://www.youtube.com/watch?v=T7HFq1gKeUU




8 בדצמבר 2018

לומדים קצת אחרת... #1

השנה שוב מלמדת מספר שעות בשבוע קבוצת תלמידים מכיתות ו' בתחום כישורי שפה וזה מאתגר במיוחד. לכן, החלטתי לשנות קצת את דרך ההוראה ללמידה פעילה, מגוונת ומאתגרת. זאת על מנת לגרום לתלמידים בראש ובראשונה לשתף פעולה וכן לגרום להם לסקרנות, להנעה והנאה בלמידה. המטרה העיקרית בשיעורים אלו היא שיפור רמת הקריאות של התלמידים, עבודה על קריאה שוטפת ומדוייקת והעשרת אוצר המילים שלהם.

אז תחילה בחרתי מספר נושאים העשויים לעניין אותם, זאת כדי ליצור עניין, להגביר את הסקרנות ולגרום לשיתוף פעולה בשיעור.

אחד הנושאים שבחרתי היה צונאמי. לאחרונה התרחש צונאמי באינדונזיה ונושא זה היה מדובר רבות החדשות. בנוסף, לדעתי זהו נושא שילדים מגלים סקרנות לגביו. במהלך השיעורים הם יכולים להעלות שאלות לגבי תופעת טבע זו, לצפות בסרטונים מהרשת ואף לחקור את הנושא בכוחות עצמם. כך הופכת הלמידה לפעילה ומשמעותית עבורם. 
אז במקום להתחיל את הנושא בקריאת טקסט ארוך שעשוי לתסכל את המתקשים בקריאה ולגרום לחוסר עניין, פתחתי את הנושא בצורה אחרת. התלמידים הם אלו שהיו צריכים לגלות את נושא השיעור והם עשו זאת באמצעות שימוש בטאבלטים.
תחילה, חילקתי לכל תלמיד קוד QR ובו מסתתר דגל מדינה כלשהי. התלמידים סרקו את הקוד וקודם כל הם היו צריכים לגלות לאיזו מדינה שייך הדגל. לאחר שגילו את שמות המדינות (באמצעות חיפוש בגוגל), הם היו צריכים למצוא את המשותף לכל המדינות האלו. הם עבדו בשיתוף פעולה והגיעו למסקנה שבכל המדינות האלו היה צונאמי.

המדינות הן: יפן, סרילנקה, אינדונזיה, הוואי, פורטוגל ותאילנד.

לאחר צפייה משותפת בסרטון שצולם במהלך הצונאמי שהיה לאחרונה באינדונזיה העלו התלמידים שאלות בנושא. מומלץ גם לצפות בסרטון בריינפופ בנושא צונאמי (למנויים). בשלב זה ניתן לאפשר לתלמידים לחקור בעצמם או להפנות לטקסט בנושא הצונאמי. אני בחרתי לתת לתלמידים טקסט אותו קראנו יחד, חילקנו לפיסקאות, סימנו מילים מורכבות, מצאנו משפטי מפתח וכתבנו תשובות מיטביות לשאלות בעקבות הטקסט.

גלי צונאמי אינדונזיה מתוך YouTube
https://www.youtube.com/watch?v=iT5qKczXJs0

כך ניתן ליצור סקרנות ועניין בשיעור, לחזק את מיומנויות החיפוש ברשת, לגרום לשיתוף פעולה בין התלמידים, ליצור למידה פעילה ומשמעותית וכמובן (מבלי לשכוח את אחת מהמטרות העיקריות של השיעור) לשפר את הקריאה ואת מיומנויות השפה. הדבר הכי משמעותי מבחינתי היה לראות את התלמידים מגלים סקרנות, שואלים שאלות ולומדים בהנאה מרובה. 😊 


29 באוקטובר 2018

אז איזה דג אתה?...

במסגרת הנושא השנתי של משרד החינוך "אחדות" ופרוייקט P.B.L שנערך בכיתות 2021 בבית ספרי, ערכנו פעילות נפלאה בנושא זה, המשמשת גם כאמצעי להעמקת ההיכרות עם התלמידים. הפעילות נערכת סביב השיר "כמו דג במים", שכתב אילן לזרוביץ.



לאחר שקראנו את השיר יחד בכיתה ושוחחנו על משמעותו, חילקתי לילדים דגים מסוגים שונים וכל ילד היה צריך לבחור דג, המייצג את האופי שלו, את תכונותיו וכד'. את הדג היה עליו למקם על שמינית בריסטול וליצור לעצמו אגם/ ים משלו.
הדג בעצם מייצג את הילד עצמו ולכן ישנה חשיבות רבה לסוג הדג אותו בחר. כמו כן ישנה חשיבות למיקום בו התלמיד הדביק את הדג על גבי הדף. ילדים ביישנים עשויים להדביק את הדג בפינת הדף או בתחתיתו. ילדים מובילים בחברה עשויים להדביק את הדג במרכז האגם. כל ילד התבקש לבחור משפט המייצג אותו מתוך השיר ולהעתיק אותו לדף.







היה מעניין לגלות כיצד רואים עצמם הילדים בכיתה בתוך האגם האישי שלהם. בהמשך ניתן ליצור אגם כיתתי ובו כל תלמיד ממקם את הדג שלו ביחס לשאר הדגים (הילדים) באגם (בכיתה).
מעבר לפעילות היכרות זו, ניתן כמובן לשוחח על השונה/ הדומה בין ה"דגים" ולקשר זאת לנושא השנתי "אחדות". ניתן לשאול את הילדים "במה אנו שונים?" "מה מאחד אותנו?" "מה מייחד כל אחד מאיתנו?" ועוד ועוד.

וזו התערוכה המתחלפת שלנו:


ואי אפשר לסיים בלי האקווריום הכיתתי האמיתי שלנו...


אז... איזה דג אתם?.. 😏


28 בספטמבר 2018

קמבודיה

עוד מסע לחלק אחר של העולם הסתיים.. בחופש הגדול נסעתי עם משפחתי לקמבודיה. גם שם היתה בי סקרנות גדולה לבקר בבי"ס מקומי, לפגוש תלמידים ולהתרשם מאופן הלמידה. אז העיר הראשונה בה נחתנו היתה סיאם ריפ (Siem Reap) המפורסמת (גם) בזכות אתר האנגקור שבקרבתה (Angkor). זוהי עיר מקדשים עתיקה ובה המקדש המרכזי שנבנה במאה ה- 12- ה- Angkor Wat. האתר כולו הוכרז כאתר מורשת עולמית והוא משתרע על שטח עצום.

                                                    הזריחה ב- Angkor Wat

במהלך הנסיעה בין המקדשים (רצוי עם מדריך) חלפנו על פני בי"ס יסודי ציבורי וכמובן שעצרנו לביקור קצר. המדריך, שהיה דובר אנגלית, סיפר מעט על מערכת החינוך בקמבודיה. ישנם בתי ספר ציבוריים וישנם בתי ספר פרטיים. לא כל הילדים בקמבודיה לומדים בבית הספר. לפי דבריו, אין פיקוח ממשי לגבי נוכחות הילדים בביה"ס. במהלך הטיול בקמבודיה נתקלנו בהרבה ילדים שמתלווים להוריהם בעבודה כגון מכירה בדוכני מזון ועוד. למשל, הם נוהגים לשחק באזור בזמן שאימם מוכרת בדוכן.


 שייט בכפר הצף- Siem Reap

 
                            
היה מרתק לפגוש את הילדים בדרכים בהם טיילנו. מלבד החיוך שובה הלב שלהם ראינו ילדים רבים המסייעים להוריהם בפרנסה במיוחד באזורים מתויירים. ילדים רבים נוהגים לבקש דולר אחד מתיירים אותם הם פוגשים. בביקור בשוק הצף בסיאם ריפ, למשל, ישבו הילדים בסירה לצד אימם יחד עם נחש. אחד הילדים, כבן שלוש, ביקש באנגלית דולר אחד תמורת צילום עם הנחש. 


 



בכניסה לביה"ס הציבורי שלט גדול עם שם ביה"ס, ללא שומר.. הופתעתי לגלות שאף אחד לא שאל למעשיי במקום, יכולתי להסתובב באין מפריע. בזמן שנכנסתי לחצר ביה"ס קבוצת תלמידות שיחקה בגומי קפיצה, קבוצה אחרת ישבה סביב שולחן, תלמידה אחת טאטאה את הרחבה לפני כיתות הלימוד וקבוצה נוספת של תלמידים שיחקה בקלפים מחוץ לכיתה.

השלט בכניסה לביה"ס

מה שהיה בולט מאוד לעין הוא שורות שורות של כפכפים מסודרים על גבי המדרגות לפני הכיתות. הי
לדים חולצים את הנעליים לפני הכניסה לכיתות.

כיתות הלימוד


ואיזה סדר...

הכיתה הראשונה אליה נכנסתי היתה כיתה המקבילה לכיתה א' בישראל. כל התלמידים היו ישובים בטורים על מחצלת והמורה מולם. היא לא כל כך הבינה אנגלית אבל כן הסכימה שאצטלם עם הילדים. 

תלמידי כיתה א'

קירות הכיתה עם האותיות באנגלית

טאטוא המדרגות וכמה כפכפים..

משחק קלפים.. בהפסקה? בשיעור?..

הכיתה השניה אליה נכנסתי היתה של ילדים גדולים יותר. הם למדו במה שנראה כשיעור חופשי.. לא היה ברור האם זוהי הפסקה או שיעור.. לא היתה מורה בכיתה ונראה שהתלמידים העסיקו את עצמם בקבוצות למידה.

שיעור בכיתה.. ואיפה המורה?

ובקמבודיה אי אפשר בלי דוכן פירות.. הפעם בכניסה לביה"ס

היה מרגש לפגוש ילדים בביה"ס ובכלל במהלך הטיול בקמבודיה. מדינה יפיפיה, אנשים אדיבים, המון שווקים, נופים מדהימים והרבה מקומות לטיול.

וגם שם.. בשוק הומה אדם אפשר למצוא זמן (ומקום) ללמידה..