עוד מסע לחלק אחר של העולם הסתיים.. בחופש הגדול נסעתי עם משפחתי לקמבודיה. גם שם היתה בי סקרנות גדולה לבקר בבי"ס מקומי, לפגוש תלמידים ולהתרשם מאופן הלמידה. אז העיר הראשונה בה נחתנו היתה סיאם ריפ (Siem Reap) המפורסמת (גם) בזכות אתר האנגקור שבקרבתה (Angkor). זוהי עיר מקדשים עתיקה ובה המקדש המרכזי שנבנה במאה ה- 12- ה- Angkor Wat. האתר כולו הוכרז כאתר מורשת עולמית והוא משתרע על שטח עצום.
הזריחה ב- Angkor Wat
במהלך הנסיעה בין המקדשים (רצוי עם מדריך) חלפנו על פני בי"ס יסודי ציבורי וכמובן שעצרנו לביקור קצר. המדריך, שהיה דובר אנגלית, סיפר מעט על מערכת החינוך בקמבודיה. ישנם בתי ספר ציבוריים וישנם בתי ספר פרטיים. לא כל הילדים בקמבודיה לומדים בבית הספר. לפי דבריו, אין פיקוח ממשי לגבי נוכחות הילדים בביה"ס. במהלך הטיול בקמבודיה נתקלנו בהרבה ילדים שמתלווים להוריהם בעבודה כגון מכירה בדוכני מזון ועוד. למשל, הם נוהגים לשחק באזור בזמן שאימם מוכרת בדוכן.
היה מרתק לפגוש את הילדים בדרכים בהם טיילנו. מלבד החיוך שובה הלב שלהם ראינו ילדים רבים המסייעים להוריהם בפרנסה במיוחד באזורים מתויירים. ילדים רבים נוהגים לבקש דולר אחד מתיירים אותם הם פוגשים. בביקור בשוק הצף בסיאם ריפ, למשל, ישבו הילדים בסירה לצד אימם יחד עם נחש. אחד הילדים, כבן שלוש, ביקש באנגלית דולר אחד תמורת צילום עם הנחש.
בכניסה לביה"ס הציבורי שלט גדול עם שם ביה"ס, ללא שומר.. הופתעתי לגלות שאף אחד לא שאל למעשיי במקום, יכולתי להסתובב באין מפריע. בזמן שנכנסתי לחצר ביה"ס קבוצת תלמידות שיחקה בגומי קפיצה, קבוצה אחרת ישבה סביב שולחן, תלמידה אחת טאטאה את הרחבה לפני כיתות הלימוד וקבוצה נוספת של תלמידים שיחקה בקלפים מחוץ לכיתה.
מה שהיה בולט מאוד לעין הוא שורות שורות של כפכפים מסודרים על גבי המדרגות לפני הכיתות. הילדים חולצים את הנעליים לפני הכניסה לכיתות.
במהלך הנסיעה בין המקדשים (רצוי עם מדריך) חלפנו על פני בי"ס יסודי ציבורי וכמובן שעצרנו לביקור קצר. המדריך, שהיה דובר אנגלית, סיפר מעט על מערכת החינוך בקמבודיה. ישנם בתי ספר ציבוריים וישנם בתי ספר פרטיים. לא כל הילדים בקמבודיה לומדים בבית הספר. לפי דבריו, אין פיקוח ממשי לגבי נוכחות הילדים בביה"ס. במהלך הטיול בקמבודיה נתקלנו בהרבה ילדים שמתלווים להוריהם בעבודה כגון מכירה בדוכני מזון ועוד. למשל, הם נוהגים לשחק באזור בזמן שאימם מוכרת בדוכן.
שייט בכפר הצף- Siem Reap
היה מרתק לפגוש את הילדים בדרכים בהם טיילנו. מלבד החיוך שובה הלב שלהם ראינו ילדים רבים המסייעים להוריהם בפרנסה במיוחד באזורים מתויירים. ילדים רבים נוהגים לבקש דולר אחד מתיירים אותם הם פוגשים. בביקור בשוק הצף בסיאם ריפ, למשל, ישבו הילדים בסירה לצד אימם יחד עם נחש. אחד הילדים, כבן שלוש, ביקש באנגלית דולר אחד תמורת צילום עם הנחש.
בכניסה לביה"ס הציבורי שלט גדול עם שם ביה"ס, ללא שומר.. הופתעתי לגלות שאף אחד לא שאל למעשיי במקום, יכולתי להסתובב באין מפריע. בזמן שנכנסתי לחצר ביה"ס קבוצת תלמידות שיחקה בגומי קפיצה, קבוצה אחרת ישבה סביב שולחן, תלמידה אחת טאטאה את הרחבה לפני כיתות הלימוד וקבוצה נוספת של תלמידים שיחקה בקלפים מחוץ לכיתה.
השלט בכניסה לביה"ס
מה שהיה בולט מאוד לעין הוא שורות שורות של כפכפים מסודרים על גבי המדרגות לפני הכיתות. הילדים חולצים את הנעליים לפני הכניסה לכיתות.
כיתות הלימוד
ואיזה סדר...
הכיתה הראשונה אליה נכנסתי היתה כיתה המקבילה לכיתה א' בישראל. כל התלמידים היו ישובים בטורים על מחצלת והמורה מולם. היא לא כל כך הבינה אנגלית אבל כן הסכימה שאצטלם עם הילדים.
תלמידי כיתה א'
קירות הכיתה עם האותיות באנגלית
טאטוא המדרגות וכמה כפכפים..
משחק קלפים.. בהפסקה? בשיעור?..
הכיתה השניה אליה נכנסתי היתה של ילדים גדולים יותר. הם למדו במה שנראה כשיעור חופשי.. לא היה ברור האם זוהי הפסקה או שיעור.. לא היתה מורה בכיתה ונראה שהתלמידים העסיקו את עצמם בקבוצות למידה.
שיעור בכיתה.. ואיפה המורה?
ובקמבודיה אי אפשר בלי דוכן פירות.. הפעם בכניסה לביה"ס
היה מרגש לפגוש ילדים בביה"ס ובכלל במהלך הטיול בקמבודיה. מדינה יפיפיה, אנשים אדיבים, המון שווקים, נופים מדהימים והרבה מקומות לטיול.
וגם שם.. בשוק הומה אדם אפשר למצוא זמן (ומקום) ללמידה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה